אילה שניר

האבק הוא תוצר לוואי של חיים. ה​וא ​מצטבר ומשתנה כל הזמן, חסר צורה מובחנת​.

​גושי האבק שמצטברים בבית נאספים, נטבלים בחומר קרמי נוזלי ועוברים תהליך שריפה. התוצרים הם שרידים, אנונימיים אך בעלי כתובת. השרידים מוצגים על הקיר כמעין ​עדויות בארכיון. זהו אוסף של מקומות.

האבק מצטבר בחלל הביתי, עובר המרה חומרית והופך לאנונימי ושביר, כשריד המנכיח את ​עצם ההשתנות של החומר והזמן.

​חומרים: פורצלן, אבק ביתי

 *הכותרת מתוך " כרך ב: הרהורים", עמוד 41, מבחר כתבים מאת ולטר בנימין