האבק הוא תוצר לוואי של חיים. הוא מצטבר ומשתנה כל הזמן, חסר צורה מובחנת.
גושי האבק שמצטברים בבית נאספים, נטבלים בחומר קרמי נוזלי ועוברים תהליך שריפה. התוצרים הם שרידים, אנונימיים אך בעלי כתובת. השרידים מוצגים על הקיר כמעין עדויות בארכיון. זהו אוסף של מקומות.
האבק מצטבר בחלל הביתי, עובר המרה חומרית והופך לאנונימי ושביר, כשריד המנכיח את עצם ההשתנות של החומר והזמן.
חומרים: פורצלן, אבק ביתי
*הכותרת מתוך " כרך ב: הרהורים", עמוד 41, מבחר כתבים מאת ולטר בנימין