איור, חווית משתמש, ישראלי, ספר, ספר מאוייר, פרינט, קומיקס, תרבות
טקסט על הפרויקט
סגור טקסט

חיי המתים

באוגוסט 1999 נפטר חנוך לוין מסרטן הערמונית. במשך כל הקריירה שלו, וביתר שאת לקראת סופה, עסק במוות: המוות כאכזבה, כחידלון, כחוסר תוחלת.
כשבוע לפני מותו כתב לוין את שירו האחרון:

"על סף מותי הייתי רוצה לכתוב
קומדיה גדולה,
משהו שיעשה לכם מצב-רוח
עצום ונפלא,
משהו שיעלה חיוך על שפתיכם
ומפעם לפעם צחוק,
שיותיר אתכם בלכתכם הביתה
בתחושת סיפוק עמוק."

סביב מיטב שירי המוות של לוין, בניתי סיפור מסגרת פנטסטי, במתכונת של מחזמר, ובו דמותי מעלה באוב את נשמתו של לוין, שלא מצאה נחמה במותה. נשמתו של לוין נכנסת לתוך תפוח אדמה, והצמד יוצא למסע אל הגיהנום במטרה לשחרר את הנשמה מידי השטן. בדרך יתמודד לוין עם מה שאני מזהה כנקודות המשבר בחייו.

כל כפולה בספר היא רב-ממדית: האיור הוא פופ-אפ שיוצר תיאטרליות ותחושת במה; האיור מתייחס גם לשיר של לוין וגם לסיפור המסגרת; הספר יכול לתפקד כסיפור לינארי, או כספר שירה מאויר; תפוח האדמה אף הוא יתפתח, יבשיל, יגדל, יידמה ללוין, עד שיילך, גם הוא, בדרך כל בשר.

טקסט על הפרויקט
סגור טקסט

חולות נודדים

לפעמים הכול מחורבן, יש תחושה ששום דבר לא זז. שאתה תקוע, ועוד במקום הלא נכון. ונדמה לך שאין לך שום אפשרות לזוז.
אבל הים, הים שומע. והוא אינסופי.