טקסט על הפרויקט
סגור טקסט

сквозняк / רוח פרצים

בראש שלי היא עדיין טורקת את החלון הקטן במטבח כדי להגן עלי מפני הרוח, אותו משב מיסטי של עוצמה וחושך שנדד בעקבותינו את עשרים אלף הקילומטרים שמפרידים בין קייב למרכז הקליטה בקריית ים.

הייתי ילדה נטולת אב ורציתי לדעת הכל. ההעדר פעם בחיינו כמו לב שני, נוכחות תמידית ועיקשת של נטישה וגעגוע.

הצילום עוזר לי לנסח מחדש את ההיסטוריה הפרטית שלי ולהגדיר לעצמי טריטוריה ואף לתפוס עליה בעלות. כל אלה בכפוף לסממנים ישראלים וליכולתה של המצלמה לפעול כמכונה המייצרת רגעים.