מעין זמיר

טקסט על הפרויקט
סגור טקסט

j.m.j

בשנות החמישים הכריז דוד בן גוריון על פרס כספי שיוענק לכל אשה שתלד יותר מעשרה ילדים לטובת גידול האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל. בעיתונות של אותם ימים התפרסמו תמונות של בן גוריון המעניק פרס לאשה ממוצא מרוקאי מהנגב שילדה 17 ילדים.

הרבה לפני תחילת הדיונים בחדירת נשק בלתי קונבנציונלי לאזור, נתפס הרחם היהודי ככלי נשק ביולוגי ראשון במעלה. הצבר נולד כתקווה להצלת העם היהודי, אך בפועל יצר למעשה תסביך אדיפוס הפוך שבו הבן הוא הדמות האידיאלית ולא האב. נשים מזרחיות תפסו חלק חשוב בגידול האוכלוסייה בעקבות ילודה גבוהה לעומת נשים שהגיעו ממזרח אירופה, אך במקביל נוצר חשש חברתי לגבי איכות הילודה והחומר האנושי שמספק הרחם המזרחי.

בעבודה זו אני מטפלת בנושא הטעון של בית. זהו ניסיון ליצור דימוי של פולחן מחולן ולהציג את ההיסטוריה כפולקלור.