יעקב בהרב

טקסט על הפרויקט
סגור טקסט

לא ברעש

המופע הראשון של המילה רעש בספר הספרים מגיע עם מופע הפרידה של אליהו מבימת ההיסטוריה התנכ"ית: "וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ, לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה."

 י ה ו ה נגלה לאליהו ברוח ברעש ובאש אך בכולם לא י ה ו ה.

 בחיי ובמיוחד ביצירה זו מרתק אותי הפער בין שקט-רעש לקול-דממה ומפעימה אותי הפנטזיה לאחות ביניהם. כפטנזיה שכזו, היצירה מזמינה  את אורחיה לשבת אל השולחן, להאזין לשמע של היצירה, לגעת בכליה ולצפות בנימי נפשה בכמה וכמה מבטים מרובדים שונים.

השמע נבנה משתי שכבות: 1. שיעור לפורים מתוך סדרת "למהלך קדושת הזמנים" של ראש הישיבה שבה למדתי בזמנו, הרב משה בלייכר, שיעורים שהיוו עבורי אקסטזה רוחנית. 2. מוזיקת טכּנו, מינימליסטית ונקייה, אקסטטית ומדיטטיבית באופייה. בזמן המיצב אבחן את היחסים בין אקסטטיות דתית המאזינה לקולו הסוער של דבר האלוהים, לבין אקסטטיות מוזיקלית המאזינה לקולו השוצף של דבר החיים.