עמרי לוי

קרקע, אוטופיה ותאוריה
טקסט על הפרויקט
סגור טקסט

ארכיתראפיה

בשנת 2018, לאחר שחזר מחזית המלחמה במזרח, מחליט צ׳רלי גריס להצטרף לקיבוץ. קיבוץ נען מציע לו אפשרות של תכנון וייצור הבית שלו בעצמו. הוא בוחר את גודל החדרים מקטלוג, מסדר אותם בעזרת תוכנת מחשב ומפריד ביניהם על ידי הגבהתם או הנמכתם.

תוך שבוע מספק לו מפעל הקיבוץ (שפשט רגל והוסב לצרכי בניית דת״קים בזמן המלחמה) קיט-קומפוננטים להרכבת ביתו. צ׳רלי ממקם עצמו בין ביתו של אורי ברעם לזה של אריה שוער.

בועדת הקבלה מסבירים לו כי הבתים נמצאים כל הזמן בתזוזה. המערכת החדשה שנכנסה לקיבוץ לא מזמן, שואפת לחלק את המרחב באופן שווה בין החברים.

"כמעט אין להרגיש כיצד הבתים זזים סנטימטר ביום, 0.04 מ״מ בשעה״, מסביר לו מזכיר הקיבוץ. ״תוך מספר שבועות יכול הבית להטות את כיוונו והנוף הנשקף ישתנה לחלוטין״. ״זה הוא המצב האידיאלי" - הוסיף - "אנו שואפים לשוויון תמיד".

״אתם החלוצים החדשים״, קטעה צילה את דבריו בפרץ אידיאליסטי, ״אתם דור העתיד, אתם והבתים הזזים שלכם מקימים לתחיה את נען״.