טקסט על הפרויקט
סגור טקסט

תלי יפו

לעיר תל אביב-יפו שכבות רבות - חלקן גלויות, אך חלקן נסתרות ואף מוסתרות. כזו היא שכבת "העיר הגדולה" יפו, שהתרחבה במאה ה-19 באמצעות יישוב הבוסתנים שסבבו אותה, זאת מתוך אינטרסים דתיים, פוליטיים וכלכליים. סביבה חקלאית זו שבמזרח יפו היתה בבעלות אפנדיים (אדונים) מהעיר, אשר העסיקו פלאחים מצריים ושיכנו אותם בסכנאות (שכונות מגורים) סמוך למקום העבודה. במקביל, צמחו גם בתי באר (בייארות), ששימשו למגורי בעל הקרקע ועובדיו והיוו חוליה מקשרת בייצוא התוצרת החקלאית מן הפרדס דרך נמל העיר.

הפרויקט בוחן את שימורו של ערך תרבותי זה שקדם לקיומה של תל אביב - מקום העבודה כמקום המחיה – ואת הנכחתם בו-זמנית של שני הטיפוסים הזרים שקמו על אותה קרקע: התרבות הפלסטינית-חקלאית והתרבות הציונית-מודרנית. כך במקרהו של בית הבאר בתל-חפור, הממוקם כיום בסמוך לשדרה עירונית, שבחלקה הפכה לאוטוסטרדה של ממש. בשונה מתהליך הג'נטרפיקציה המוכר במיזמי השימור בעיר, הפרויקט מוצא כי ניתן להעצים את האופי היסודי שזוהה בחלק זה של העיר - אזור יצרני בתוך שכונות מגורים מתוכננות - באמצעות גידול המגורים במקביל.