ניר שוויקה

אוטופיה ותאוריה, אסון וביטחון
טקסט על הפרויקט
סגור טקסט

מלחמה ושלום

כמעט מחצית משטחה של מדינת ישראל מוגדר כשטח צבאי סגור. מתוכו 614 קילומטרים רבועים של מחנות צבאיים בנויים - מעט יותר משטחם של 13 הערים הגדולות בישראל יחד - עובדה המאפשרת את מרחב הפעולה הנוח וחסר הדאגות של מערכת הביטחון הישראלית.

העיר נווה שיקגו, נוסדה בשטחו של בסיס תל השומר לשעבר בחסות תקנות חוקי החירום של מדינת ישראל, כתגובה, למציאות בה קו החזית המוגדר בין הצבאי לאזרחי כמעט ונעלם לחלוטין.  מציאות בה מערכת היחסים המעורפלת בין תושבי המדינה למערכת הביטחון הפכה למורכבת ומסואבת, ככל שההבחנה בין הגנה להתקפה כבר איננה חד-משמעית בזמן שהבידול הדיכוטומי בין מלחמה ושלום מצטייר כמגוחך. 

נווה שיקגו, נולדה כתהליך ארכיטקטוני חלופי לבסיסי הצבא התעשייתיים שפעלו תחת הטכניקה הישנה - המבקשת לשלב בין החזון הציוני האולטימטיבי של תרבות צבאית עממית, למשימה לאומית-ממשלתית של ישוב קהילות יהודיות חדשות בנגב. שיקגו הישראלית, היא אבולוציה בכיוון ההפוך, המעדיפה את ההתקפלות התכווצות והתכנסות על פני התפשטות טריטוריאלית ושעתוק ומהווה קרקע למיקרו-אורבניזם מיליטנטי, השואב תבונה אזרחית מחוכמת מלחמה.