יעל כרמלי-בוכניק

ירושלים
טקסט על הפרויקט
סגור טקסט

נוף אקטיבי | מגורים בתוך התפר

מהו מרחב הביניים? מהו למעשה החלל שמתקיים מהתפר, מהשארית? איך ניתן לשאוב משתי תרבויות ויותר מרחב חדש שמכיל בתוכו תרבות אישית וקולקטיבית, ויותר מזה - הרצון לקחת חלק בתרבות הזו. איך מאפשרים קיום / ניתוק ל-2 תרבויות שקורות בתפר, בביניים?
הפרויקט מנסה לבחון מערכת יחסים המתקיימת מתוך הנכחת הגבול: הגבול בין העיר והפארק, בין הטבע לבנוי, והגבול הטבעי הנוצר על פי קו פרשת המים בין השכונות. הפרויקט מנסה לשאול כיצד ניתן לקבל את העולם כפי שהוא, להתמזג בתוכו, בלי הכתבה חד צדדית על איך שהוא נראה.
הפרויקט מתעסק בתפר שבו העיר "מפסיקה", ומתחילה מחדש ברכס הבא. כקו מקווקו ולא רציף היא גדלה כלפי חוץ, כובשת קרקע ומותירה חללים ריקים ואיכותיים בין לבין. האם העיר יכולה לגדול פנימה , לתוך החללים האלו, ובעזרתם לפתח את האזור הקיים, ולייצר מפגשים בחללי הביניים האלו?
ניצול השארית הוא ביטול החוקיות המערכתית השלטת, ולפיכך אנרכיסטי בשיטתו. המערכת שתתוכנן בגבול בין כביש לחומה, בין נחלאות לגן סאקר, תאפשר מעבר חדש, גמיש ולא מחייב, אשר מאפשר לאופציות הקיימות להתגלות. החיבור מגיע מתוך המקום. הנוף המשותף, הקיים וזה שיווצר מהבינוי החדש, יהווה את הפלטפורמה החברתית והתרבותית של המגורים בפרט ושל העיר ככלל.
"אנחנו עיוורים שרואים. עיוורים שגם כשהם רואים הם לא באמת רואים, כי שכחו לראות, להתבונן". (מתוך "על העיוורון" ז'וז'ה סאראמאגו 1995)
הגבול מציף מתוכו איכויות טקטוניות וחווייתיות. הפרויקט ינסה לקלף שכבות,להוסיף ולגלות נוף ומעברים ששכחנו לראות.