יעל הלן ג׳ונסון

שכנות, תפר
טקסט על הפרויקט
סגור טקסט

תאוריית הסקחאף

בביקורי הראשון בפרדס דכה התרשמתי שתחושת הזרות ואי-השייכות למקום מתחילה עוד לפני שפוגשים את מבטי תושבי השכונה.

הרגשה זו החלה מהרגע בו הבתים מפנים לך עורף ומסביבם "חגורת הגנה" בצורת גדרות הבנויות מגיבוב של חומרים זמינים.

כשממשיכים לצעוד פנימה אל תוך השכונה, כנגד האינטואיציה הרגעית, מגלים פרצות בחומות ושוב מחסומים, כמעין קליפת בצל.  

גבולות פרדס דכה קובעים לא רק את התיחום הפיזי בין השכונה לבין הרצף העירוני מסביב, אלא מבחינים בצורה ברורה בין הזהויות השונות, מבחינה תרבותית, חברתית ולאומית גם יחד. 

האם ניתן להפוך את ההפרדה המתגוננת שמתגלה בפרדס דכה למקור כוח ייחודי של זהות וערכים שונים ולא רק לנסות להטמיע את תושבי השכונה בסביבה?

אני רואה לנכון לשמר את צורת החיים כחמולה ואת התיחום השכבתי.  

זאת על ידי שימור ערכים, אותם אני מזהה גם מתוך מורכבות הגבולות בשכונה כולה וגם מתוך למידת מקרה בוחן של חמולה אחת. מחמולת "סקחאפי" שאבתי סדרים א-פורמאליים, אותם הצלבתי עם חוקי התכנון והבניה האסלאמיים.

יחד עם זאת, ברצוני לייצר גבול היברידי, כזה שיאפשר את כניסתם של תושבים מן החוץ.

בנוסף, אבצע פעולת ציפוף בשכונה על ידי בניה מרקמית בשלבים מתוך מחשבה על הגדילה הדמוגרפית הצפויה.