איתי בכור

אוטופיה ותאוריה, קהילה
טקסט על הפרויקט
סגור טקסט

התחדשות חינוכית

חינוך לעולם ישקף אידאולוגיה.
זהו הכלי החברתי לעיצוב דמותו של האדם הבא, יציר החברה שלפניו. משמעות החינוך נקשרת לתפיסות חברתיות, כלכליות, פוליטיות ואזרחיות.
על אף שמתחילת המאה ה-20 קמו מגוון גישות חינוכיות, מערכת החינוך הפורמלית בישראל פעלה לפי מודל יחיד – המודל הביורוקרטי – פס הייצור הלימודי. עם הקמת המדינה היה החינוך לכלי ביד המדינה ועל אף התנודות במערכת מאז שנות ה-50, גישת העל החינוכית נשארה אחת – סוציאליזציה.

תפיסות אורגניות מחליפות בהדרגה גישות לינאריות במגוון תחומי חיים ומציעות מסגרת מורכבת יותר, המותאמת למאה ה-21.

הפרויקט ממוקם בקרית התרבות של בת ים, עיר שניסתה להפעיל תכנית חינוכית שונה מבלי לשנות את הסביבה הפיזית. הוא בוחן את מקומה של מערכת החינוך בתהליכי התחדשות עירונית.
בית הספר המוכר מתפרק לתשתית שכונתית אחרת: מערכת רשתית שמחברת בין ערכים קהילתיים של הסוציאליזציה, לערכים פרטיים של האינדיבידואציה דרך השתתפות חדשה במרחב הציבורי.
בית הספר הופך ממתחם לימוד ופיקוח סגור לתשתית חינוכית שכונתית פתוחה שמאפשרת עירוב גילאים ושימושים משתנים לאורך היום.